האיחוד האירופי הוא ישות פוליטית בלתי רגילה בנוף הפוליטיקה הבינלאומית של ימנו. באופן פשטני מדובר בהתאגדות של 27 מדינות אירופאית (לשעבר 28) הכוללת מאפיינים של מדינת על גדולה לצד מאפיינים של ריבונות בו כל אחת מהמדינות החברות שומרת על עצמאותה. מדובר באחד הארגונים המורכבים בפוליטיקה הבינלאומית שראשיתו לאחר מלחמת העולם השנייה כהתאגדות כלכלית שעוסקת בעיקר בתחומי הסחר, אותו ארגון גדל והתרחב שינה את יבשת אירופה מקצה לקצה ועוסק בימנו כמעט בכלל תחומי החיים.
במהלך הקורס נכיר את ההיסטוריה של האיחוד האירופי, את מוסדותיו השונים ואת מדיניותו בתחומים רבים. נלמד את מגוון התאוריות והמושגים שפותחו להבנתו ולניתוח של תהליכי אינטגרציה אחרים בעולם, ונראה כיצד כל זה מתקשר לסוגיות בוערות אחרות ביחסים הבינלאומיים.
הקדמה - מבוא לאיחוד האירופי
האם יש ישות בשם האיחוד האירופי? אז האם יש ישות בשם אירופה? מה זאת אירופה? יבשת? מדינה? ברית? היכן היא מתחילה? היכן היא נגמרת? אירופה היא מונח מורכב ובלתי אחיד, והגדרות שונות קובעות אירופה שונה ואחרת. בחלק קצר זה נדון בשאלה מהי אירופה ומשם ננסה להבין מהו האיחוד האירופי, איזו הגדרה יכול לייצג, וכיצד שחקנים שונים תופסים באופן שונה אותו ואת אירופה.
Ben Rosamond, "The meaning of Integration," In: Theories of European Integration
(Palgrave 2000), pp. 9-14.
Dirk Leuffen, Berthold Rittberger and Frank Schimmelfennig, Differentiated
Integration: Explaining Variation in the European Union (Basingstoke: Palgrave
Macmillan, 2013), Chapter 1 (Between International Organization and State), pp. 1-7 .
Simon Hix and Bjørn Høyland, The Political System of the European Union, 3rd ed.,
(Basingstoke: Palgrave Macmillan, 2011), ch. 1 "Introduction: Explaining the EU
Political System", pp. 12-16.
מאז החלו בני האדם להתארגן במסגרות פוליטיות, נאבקו מסגרות אלו זו בזו. משחר ההסטוריה הושמעו קריאות להתעלות מעל המסגרות הפוליטיות המפצלות כאמצעי למניעת מלחמה ולהבטחת שגשוג. נסיונות לתכנן סדר עולמי יציב יותר מהקיים הקדימו אם כן לא רק את ביסוסה של דיסציפלינת היחסים הבינלאומיים, (וקודמתה ההסטוריה הדיפלומטית) כי אם אף את עצם הרעיון של התמחויות מחקריות. במאה ה-20 חלה קפיצת מדרגה בהיקף העיסוק במיזוג בינלאומי בעולם ובאירופה במיוחד וזאת משלוש סיבות מרכזיות: ראשית כתוצאה מביסוס מדעי החברה כשדה מחקר מדעי, שנית כתוצאה משתי מלחמות העולם, ושלישית כתוצאה מביסוס היחסים הבינלאומיים כתחום התמחות מדעי.בבפרק זה נסקור כמה מהרעיונות לתיקון ושיפור הסדר הפוליטי באירופה, שקדמו היסטורית לקהילות האירופאיות, ושתרמו תרומה מושגית מובחנת לעיסוק האקדמי בקהילות האירופאיות.
קריאת חובה:
1. מתוך הספר - האיחוד האירופי היסטוריה מוסדות ומדיניות
1. שרה קאהן-ניסר האיחוד האירופי היסטוריה מוסדות ומדיניות
שער 1 (היסטוריה) פרק 1
2. Desmond Dinan, Ever Closer Union: An Introduction to European Integration:
PART I: HISTORY - Reconstruction, Reconciliation and Integration, 1945-1957
קריאת רשות:
Gillingham, John (1991). Coal, Steel and the Rebirth of Europe, 1945-1955. Cambridge: Cambridge University Press.
הרצאות
השנים הראשונות אחרי מלחמות העולם
מלחמת העולם השנייה הייתה ייחודית לא רק מבחינת עוצמתה והיקפה אלא גם מבחינת השפעתה על האוכלוסייה והתשתיות האזרחיות באירופה. מתקפות על העורף נודעו גם במלחמת העולם הראשונה, אולם רק במלחמת העולם השנייה השתמשו המדינות במלוא עוצמתן לניצול אזרחים אירופים ולשליטה בהם והגבולות בין החזית לעורף היטשטשה. לאחר מלחמת העולם הראשונה שורטטו גבולות מחדש אבל האוכלוסייה האזרחית נותרה ברובה במקומה. לאחר מלחמת העולם השנייה התרחש ההפך: הגבולות ברובם חזרו למצבם שלפני המלחמה בעוד אוכלוסיות שלמות הושמדו, גורשו או נמלטו.
בעקבות המלחמה נותרו עשרות מיליוני בני אדם חסרי בית, יותר מ-18 מיליון אזרחים נהרגו, ויותר מחצי מיליון ילדים נותרו יתומים. לצד מחירה האנושי הכבד של המלחמה היא הביאה עמה גם הרס חסר תקדים של תשתיות אזרחיות: ערים שלמות ברחבי אירופה נמחו מעל פני האדמה ושוטחו לעפר. גשרים, מסילות רכבת, כבישים ואמצעי ייצור נהרסו בהפצצות בעלות הברית ובמהלך נסיגת כוחות הציר.
בשנים הראשונות שאחרי המלחמה התרחשו תמורות עצומות באירופה, הן בזירה הפוליטית והחברתית הפנימית, הן בזירה הגאו-פוליטית והן בזירה הכלכלית. בחלק זה נתאר את התלכדות התנאים הפוליטיים, הבין-לאומיים, החברתיים והאידיאולוגיים שתרמה למפנה בפוליטיקה האזורית של אירופה ונסקור את הופעתן של סנוניות ראשונות של מיזוג פוליטי ביבשת.
סרטונים: אירופה בשנים הראשונות שאחרי מלחמות העולם (חלק 1, חלק 2)
בשנים הראשונות הייתה אירופה עסוקה בשיקומה. בתחילה הוטלה מלאכת השיקום בעיקר על ארצות הברית ככוח העולה, העשיר והיציב ביותר לאחר מלחמת העולם. בין היתר סייעה ארצות הברית להקמת מוסדות בינלאומיים גלובליים כדוגמת נאט"ו ותכנית מרשל. אך בד בבד גם מדינות אירופה הצטרפו למערכה על שיקומן ועיצוב חייהן. החצי השני של העשור של שנות ה-40 הביא לתמורות עצומות, בפוליטיקה האירופאית, בפוליטיקה הבינמדינתית, בחשיבה הכלכלית ובחשיבה החברתית. כאשר כולם מצאו ביטוי בניסיונות המיזוג הראשונים ביבשת.
סרטונים: סנוניות ראשונות של מיזוג פוליטי ביבשת (חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5)
הפוליטיקה הפנים אירופאית בשנים שאחרי מלחמת העולם
ב-9 במאי 1950, במסיבת עיתונאים בפריז הציג שר החוץ הצרפתי רובר שומאן (Robert Schuman) תכנית לפיוס ולשיתוף פעולה כלכלי אירופי, שנודעה מאוחר יותר בשם "הצהרת שומאן" והייתה מבוססת על תוכינתו של מי שנחשב במידה רבה לאבי האיחוד האירופ ז'אן מונה (Jean Monnet). ההצהרה כללה תכנית לאיגום משאבי הפחם והפלדה, של צרפת, גרמניה וכל מדינה אחרת שתהיה מעוניינת בכך, תחת רשות על-לאומית אחת. שומאן קיווה כי הדבר יבטיח אספקה שוטפת של חומרי גלם למדינות החברות (בקהילת הפחם והפלדה), יעול ומודרניזציה של התעשייה ומיזוג אינטרסים בקרב המדינות החברות דבר שעשוי לגלוש לתחומים נוספים ויבסס, בסופו של דבר, אירופה מאוחדת שבה המלחמה בלתי מתקבלת על הדעת ובלתי אפשרית.
פחם ופלדה תחילה - הדרך לפריז
ב-9 במאי 1950, במסיבת עיתונאים בפריז הציג שר החוץ הצרפתי רובר שומאן (Robert Schuman) תכנית לפיוס ולשיתוף פעולה כלכלי אירופי, שנודעה מאוחר יותר בשם "הצהרת שומאן" והייתה מבוססת על תוכינתו של מי שנחשב במידה רבה לאבי האיחוד האירופ ז'אן מונה (Jean Monnet). ההצהרה כללה תכנית לאיגום משאבי הפחם והפלדה, של צרפת, גרמניה וכל מדינה אחרת שתהיה מעוניינת בכך, תחת רשות על-לאומית אחת. שומאן קיווה כי הדבר יבטיח אספקה שוטפת של חומרי גלם למדינות החברות (בקהילת הפחם והפלדה), יעול ומודרניזציה של התעשייה ומיזוג אינטרסים בקרב המדינות החברות דבר שעשוי לגלוש לתחומים נוספים ויבסס, בסופו של דבר, אירופה מאוחדת שבה המלחמה בלתי מתקבלת על הדעת ובלתי אפשרית.
פרוץ מלחמת קוריאה אילץ את ארצות הברית להסיט לאסיה חלק ניכר מהכוחות הצבאיים שהוקדשו לשמירת השלום באירופה ולבלימת ברית המועצות. בתוך כך התבהר שעל מנת לבלום את הסובייטים יש לאפשר את התחמשותה מחדש של גרמניה. עובדה זו בשילוב עם חמש שנים של צמיחה מסחררת בגרמניה המערבית הבהירו שקהילת הפחם והפלדה אין די בה על מנת לממש את אסטרטגיית ההכלה הצרפתית כלפי גרמניה המערבית.
על מנת לאפשר התחמשות גרמנית מחדש מבלי להציב איום בלתי נסבל עבור צרפת, הגה ראש ממשלת צרפת רנה פלבן (René Pleven), בשיתוף פעולה עם ז'אן מונה, תכנית להקמת קהילת הגנה אירופית. התכנית כללה הקמת צבא אירופי משש המדינות החברות בקהילת הפחם והפלדה, "צבא עם חיילים גרמנים שאינו צבא גרמני" כהגדרתו של מונה, וכן הכפפת חלקים מתוך הצבאות הלאומיים של כל המדינות החברות מלבד גרמניה (עליה נאסר להקים צבא לאומי) לפיקוד על-לאומי משותף.
לאחר אמנת פריס ובין השנים 1951 ל-1962 נע המיזוג הפוליטי באירופה בין שני קטבים - הקוטב הפונקציונליסטי כפי שנוסח בהצהרת שומאן וקוטב הסחר החופשי. הצהרת שומאן קראה להתרחבות המיזוג בהדרגה לתחומים נוספים, מתוך האצלה הדרגתית של סמכויות אל גופים על-לאומיים. ואילו רעיון הסחר החופשי דגל בהסרה הדרגתית של חסמי סחר, הסרה אחידה או כמעט אחידה לכל מגזרי המשק, מתוך צמצום ההתערבות בשוק לרמה הנמוכה ביותר האפשרית.
משנות החמישים המאוחרות ועד אמצע שנות השישים עמדו שני מרשמים אלה כדגמים מתחרים למיזוג אירופי וניסיונות שונים של מיזוג נכשלו לצד ניסיונות אחרים שהצליחו. בחלק הזה נדון במתח בין הגישות, ובתהליכים השונים שהתרחשו באירופה כתגובה להן.
התקדמותה של הקהילה הביאה את בריטניה לשקול מחדש את יחסה למיזוג האירופי. לאחר סבב פגישות עם נציגי מדינות חברות ומדינות שנשארו מחוץ לקהילה, החליטה בריטניה לקדם הקמת אזור סחר חופשי בין הקהילה לבין המדינות המערב אירופיות שלא היו חברות בה. איגוד הסחר החופשי האירופי (European Free Trade Association - EFTA) הוקם ב-3 במאי 1960 כתחלופה עבור מדינות שלא רצו או לא הורשו להצטרף אל הקהילות שהוקמו באמנות פריז ורומא.
שאלה 1 - שאלת הבנה - קהילת הפחם והפלדה
והקהילה הכלכלית
בשנות ה-50 הוקמו שתי קהילות
באירופה, קהילת הפחם והפלדה וכמה שנים לאחר מכן, הקהילה הכלכלית. רבים תופסים את
שתי הקהילות כהמשך ישיר של אותו תהליך, בו מה שהתחיל בתחילת העשור של שנות ה-50 עם מגזר הפחם
והפלדה, גלש מאוחר יותר לשאר המגזרים והענפים במשק האירופי. למרות תפיסה שכיחה
זאת, ישנם הבדלים רבים בין שתי הקהילות. תחילה ברעיון המסדר שיצר אותם, וכמו כן במבנה המוסדי שלהן, בצורה בה עוצבו, ביעדים ובמטרות שניסו להשיג, בתמיכה לזה זכו בקרב המדינות החברות ובסגנון המיזוג שכל אחת מהן
מקדמת.
מהם אותם ההבדלים? ומה לדעתכם אפשר ללמוד מהם?
שאלה 2 - שאלת ידע - תגובת המדינות לניסיונות המיזוג
לאחר הצהרתו של רובר שומאן על הרעיון להקים קהילת פחם ופלדה תגובות המדינות לרעיון המיזוג האירופי הייתה תגובה מעורבת. למרות
שבצפון אירופה ובמערבה יש מדינות רבות שונות, רק 6 מתוכן היו לבסוף חלק מקהילת הפחם
והפלדה ולאחר מכן חלק מהקהילה הכלכלית. מיהן אותן 6 מדינות?ומה היו המניעים השונים של כל אחת מהן להצטרף לתהליך המיזוג
האירופי?
בחרו 4 מדינות כרצונכם, נוסף על
הממלכה המאוחדת (סך הכול 5), והסבירו מה היו המניעים השונים שלהן שלא להצטרף באותן
השנים לתהליך המיזוג האירופי למרות שיכלו לעשות זאת. מה לדעתכם משותף
לאותן 6 מדינות שכן הצטרפו לתהליך המיזוג ביבשת ומה משותף לאותן מדינות שלא הצטרפו?
*הבהרה: יש לענות על כל מדינה
בנפרד, למעט מדינות השפלה (בנלוקס) אין לחבר בתשובה מדינות שונות יחד.
שאלה 3 - שאלת הבנה - המשא ומתן על מבנה
הקהילות
במסגרת המשא ומתן על אמנת פריז נעשו
שינויים רבים בתוכנית המקורית שהגה ז'אן מונה. מה היו אותם השינויים? אילו מדינות
דרשו לעשות איזה שינוי ומדוע? מה אפשר ללמוד מאותם השינויים על האינטרסים השונים של המדינות ועל המחלוקות
המרכזיות בגיבוש תהליך המיזוג בין 6 החרבות המייסדות? מה אפשר ללמוד מאותם
השינויים על ההבדלים בין המדינות השונות בקהילה? וכיצד המדינות השונות תפסו באופן
שונה את תהליך המיזוג?
כמו כן במסגרת קהילת הפחם והפלדה (ולאחר מכן הקהילה הכלכלית) הוקמו מספר מוסדות משותפים
לניהול הקהילה. מה היו אותם המוסדות? מהן המטרות והסמכויות של אותם המוסדות? כיצד המחלוקות שציינתם בחלק הראשון של השאלה באים לידי ביטוי גם במבנה, במטרות ובצורת
העבודה שנוצרו באותם המוסדות?
שאלה 4 - שאלת הבנה - הקשיים בתהליך המיזוג
בין הסכמי רומא להסכמי פריז ניסו מדינות אירופה להקים שתי קהילות נוספות, קהילת ההגנה והביטחון והקהילה הפוליטית.
מהן אותן קהילות? מדוע לבסוף לא הוקמו קהילות אלו? מה בכל זאת הושג כהסכם פשרה
במקומן של אותן קהילות? מה השוני בין הפשרה לקהילות המקוריות? מה לדעתכם אפשר
ללמוד מכך על היכולות של מדינות אירופה לבצע
מיזוג בתחומים שונים?
שאלה 5 - שאלת הבנה - שאלה אינטראקטיבית
הקשיבו לנאומו של ראש ממשלת
בריטניה וינסטון צ'רצ'יל. את הנאום נשא צ'רצ'יל בשוויץ בשנת 1946
הרבה לפני שהתחילו תהליכי המיזוג ביבשת אירופה. בנאומו פרס צ'רצ'יל
את חזונו לגבי יבשת אירופה של אחרי מלחמת העולם השנייה והציג לשומעים רעיון אותו
כינה "ארצות הברית של אירופה". ( קישור לנאום https://youtu.be/giilcPJsYuw).
הסבירו את חזון "ארצות הברית
של אירופה" כפי שמוצג על ידי ויסנטון צ'רצ'יל. על פי צ'רצ'יל מה תפקידה
של בריטניה בארגון שכזה?מה
תפקידן של שאר המעצמות הגדולות בעולם? כיצד הוא תופס את מעשי גרמניה הנאצית ואת
הדרך לשקמה? כיצד לדעתכם חזונו דומה או שונה מכלל תהליכי המיזוג שלבסוף התרחשו בשנות ה- 40 וה-50?
בין הסכמי רומא להסכמי פריז ניסו
מדינות אירופה להקים שתי קהילות נוספות, קהילת ההגנה והביטחון והקהילה הפוליטית.
מהן אותן הילות? מדוע לבסוף לא הוקמו קהילות אלו? מה בכל זאת הושג כהסכם פשרה
במקומן של אותן קהילות? מה השוני בין הפשרה לקהילות המקוריות? מה לדעתכם אפשר
ללמוד מכך על היכולות של מדינות אירופה לבצע
מיזוג בתחומים שונים?
חלק ב':
התבססות, קיפאון והתרחבות
השש מול השבע והדשדוש של שנות השישים
קריאת חובה:
שער 1 (היסטוריה) פרק 2, עמודים 54-60.
שער 3 (מוסדות) פרק 7, עמודים 353-369.
שער 4 (מדיניות) פרקים 4-6, עמודים 4
סוף עידן דה גול וההתרחבות הצפונית
קריאת חובה:
שער 1 (היסטוריה) פרק 2, עמודים 54-60.
שער 3 (מוסדות) פרק 7, עמודים 353-369.
שער 4 (מדיניות) פרקים 4-6, עמודים 440-461.
רשות:
Ludlow, Piers (2006). The European Community and the Crises of the 1960s. London: Routledge
Taylor, Paul (1982). 'Intergovernmentalism in the European Communities in the 1970s: Patterns and Perspectives'. International Organization, 36(4), 741-767
Serre, Françoise de la, (1981). 'The Community's Medditerranean Policy after the Second Enlargement'. Journal of Common Market Studies, 19 (4), 377-387
נושאים והרצאות
שנות הדשדוש - הדרך לועידת האג
לאחר ההצלחות שלא אמנת פריס ואמנת רומא נכנס תהליך המיזוג באירופה לשנות הדשדוש. החל במשבר הכיסא הריק ועד המשבר הכלכלי של שנות השבעים, הייתה תקופת שפל בהיסטוריה של הקהילות האירופיות, תקופה אשר רבים מכנים אותה "ימי האופל", תקופת הניוון, או "תקופת הקיפאון", תקופה בה נעו הקהילות האירופיות ממשבר למשבר בשל גורמים חיצוניים ופנימיים.
אולם דווקא על רקע זה ראוי אולי להצביע על עמידותם של ההישגים לנוכח המשברים. תקופה זו היא לכל הפחות חיזוק לטענה שאת גלגל המיזוג קשה להשיב לאחור. כאשר דווקא אז התרחב האיחוד למדינות נוספות: ההרחבה הצפונית, וההרחבה הים תיכונית.
סוף שנות ה-60 היו תקופה של חוסר סדר פנימי ברחבי אירופה. בצרפת היו אלו אירועי מאי 1968 ששיאם בשביתה הכללית, בגרמניה התרחש מרד הסטודנטים שמנהיגיו יהפכו לדמויות פוליטיות חשובות בשנות ה-90, ובצכ'יה היה זה האביב של פראג. חוסר השקט אמנם דוכא במהרה בכל המדינות, אבל ההשפעות הפוליטיות שלו נשארו מתחת לפני השטח והתפרצו מחדש לקראת תחילת שנות ה-70.
בצרפת התפטר הנשיא שארל דה גול אחרי עשור בשלטון. בגרמניה זכתה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בראשות וילי ברנדט בשלטון לראשונה מאז סוף מלחמת העולם השנייה ובבריטניה שבה המפלגה השמרנית לראשות המדינה. כמו כן השיח על זכויות אדם, מיעוטים, וזכויות סוציאליות התגבר ברחבי היבשת ושינה את הפוליטיקה האירופאית מזאת שהתקיימה בחצי היובל שלפני. אמנם כל התהפוכות היו קשורות קודם כל לפוליטיקה פנימית, אבל היו גם בעלות השפעה רבה על המשך המיזוג ביבשת.
המשא ומתן עם בריטניה, שנקטע מספר פעמים בשנות ה-60 חודש באופן רשמי ב-30 ביוני 1970 בעקבות ועידת האג. כאשר במקביל התקיימו דיונים נוספים עם דנמרק, אירלנד ונורבגיה, כלכלות אשר לכולן היה קשר הדוק עם השוק הבריטי, במיוחד תחת איגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA).
עם זאת, המשא והמתן התקיים בתנאים מאוד שונים מאלה שהיו בשנות ה-60. אם בתקופה הקודמת המשבר היה פוליטי בעיקרו, הרי שבתקופה זו התווסף אליו גם משבר כלכלי קשה שהעמיד את הקהילות האירופיות באחד המבחנים הגדולים בהיסטוריה.
מטלה מסכמת לחלק זה - השש מול השבע -מהדשדוש של שנות ה-60 להתרחבות הצפונית
שאלה 2 - צרפת והמיזוג
האירופי (עד שנות ה-70)
בשנים הראשונות של המיזוג ביבשת
אירופה צרפת של רובר שומאן הנסמכת על תוכניתו של ז'אן מונה הייתה המדינה שהציגה
לאירופה את רעיון המיזוג וזאת בהתאם לאסטרטגיית השיקום שלה. למרות זאת ככל שעברו
השנים היא התרחקה מחמש מדינות הגרעין האחרות שהקימו יחד איתה את קהילת הפחם והפלדה
ואת הקהילה הכלכלית. כאשר לא פעם היא אפילו הכניסה מקלות בגלגלים של תהליך המיזוג
האירופי וגרמה לעצירתו או לעיכובו.
כיצד ניתן להסביר תזזית בעמדתה של
צרפת ועוד בתקופה קצרה כל כך? ציינו לפחות 4 מקרים או נושאים בהם אפשר לזהות
מחלוקות בין צרפת לבין 5 המדינות האחרות החברות בקהילה. בתשובתכם הסבירו את
המחלוקות שבחרתם לציין, את עמדת צרפת בכל סכסוך, את עמדתן של המדינות האחרות, וכיצד
נפתרו המחלוקות שבחרתם, במידה ואכן נפתרו.
שאלה 3 - בריטניה והמיזוג
האירופי (עד שנות ה-70)
בשנת 1973 הצטרפה בריטניה ביחד עם
אירלנד ודנמרק לקהילה האירופית הכלכלית כחלק מההתרחבות הצפונית. התרחבות זו
התאפשרה לאחר יותר משני עשורים בהן בריטניה לא הייתה שותפה בתהליך המיזוג האירופי
המרכזי (קהילת הפחם והפלדה והקהילה הכלכלית), ופעלה בעיקר דרך מסגרות מיזוג אחרות.
כיצד ניתן להסביר את השינוי שחל
בבריטניה ביחס לתהליכי המיזוג באירופה? כמו כן כיצד אפשר להסביר את השינוי שחל
בשאר מדינות הקהילה ביחס לבריטניה וצרופה למיזוג? ציינו לפחות 5 הסברים. 4 הסברים הקשורים לשינויים שהתחוללו בבריטניה עצמה, והסבר 1 לפחות הקשור לשינוי שהתחולל בשאר
מדינות הקהילה או בחלקן כלפי בריטניה.
ציינו בתשובתכם מהם תהליכי המיזוג באירופה שבהם
כן הייתה שותפה בריטניה לפני הצטרפותה לקהילה בשנת 1973? מה משותף לכל אותם
תהליכים מה לדעתכם אפשר ללמוד מכך?
שאלה 4 - שאלה אינטראקטיבית - התרחבות הצפונית של שנת 1973
צפו בסרט של הטלוויזיה הבריטית על משאל העם בנורווגיה בשנת 1972. משאל עם שבו
כזכור לבסוף בחרו אזרחי המדינה שלא להצטרף למיזוג האירופי ולהישאר מחוץ לקהילה הכלכלית האירופית. קישור לסרט: https://youtu.be/TgPJv9_XEZg ).
על פי הסרט, ועל פי הסרט בלבד. מה היו הטיעונים של מתנגדי הכניסה
לקהילה האירופית? מה היו הטיעונים של תומכי הכניסה לקהילה האירופית? אלו מגזרים, אוכלוסיות,
אזורים גאוגרפים ותנועות פוליטיות חברו יחד למחנה שרצה להישאר מחוץ לקהילה האירופית?
לעומת זאת, אילו חברו יחד בשביל להצטרף לקהילה האירופית? מה לדעתכם אותן קואליציות מורכבות מלמדות אותנו לגבי הצורה בה נתפס המיזוג האירופי באותן השנים?
בסוף הסרט המראיין הבריטי מציג למספר מרואיינים
שאלה פילוסופית בנוגע לנחיצותו של משאל עם בסוגיות כה כבדות, זאת לאור העובדה כי
בריטניה לא קיימה משאל עם ובחרה לאשר את כניסתה לקהילה בפרלמנט הבריטי (באותו השלב). מה עמדתם
של הנשאלים בנושא? האם לדעתם ראוי לקיים משאל עם בסוגיות מסוג זה?
מתשע לתרי עשר - טרשת אירופה וההתרחבות הים תיכונית
קריאת חובה:
שער 1 (היסטוריה) פרק 2, עמודים 60-72.
שער 2 (מבט תאורטי) פרק 6, עמודים 244-255.
שער 3 (מוסדות) פרק 6, עמודים 335-352.
שער 4 (מדיניות) פרקים 3, 10 ו-21, עמודים 433-439, 483-488, 554-564.
נושאים והרצאות
טרשת אירופית - הקיפאון המחודש
הצלחתה של ועידת האג, ההתרחבות הראשונה והצטרפות בריטניה לקהילה, יחד עם ועדות ורנר וד'אביניון, גרמו לתקוות בעיני רבים כי שנות השבעים יביאו עמן העמקה בתהליכי האינטגרציה באירופה ואפילו התקדמות בדרך לקראת הקמת פדרציה אירופית. במהרה התברר כי הכיוון הוא שונה, שנות השבעים הביאו לקיפאון ממושך בתהליכי המיזוג, והקהילה סבלה משורה של משברים, פוליטיים, מוסדיים וכלכליים פנימיים ועולמיים.
טרשת אירופאית (Eurosclerosis) הוא מונח שנטבע באותה התקופה כדי לתאר את אותו דפוס של קיפאון, בתחילה ברמה הכלכלית ולאחר מכן גם בתחום המיזוג ביבשת.
קריאת חובה:
Rudnick, David (1976). "Spain's Long Road to Europe". The World Today. 32 (4): 134–141.
המאמר נכתב 10 שנים לפני ההתרחבות הים תיכונית (1976) ונותן תמונת מבט על הקשיים הצפויים במשא ומתן בין ספרד למדינות הקהילה
מהעמקה להרחבה - ההתרחבות הים-תיכונית
המשברים הנמשכים בין מדינות הקהילה האירופית החזיר שוב את הקהילה לעסוק בהרחבה על חשבון העיסוק בהעמקה. סעיף 237 באמנת הקהילה הכלכלית קבע כי כל מדינה אירופית רשאית להגיש בקשה להצטרף לקהילה. ההתרחבות הים-תיכונית הבהירה וגיבשה את הקשר שבין קיומו של משטר דמוקרטי להצטרפות לקהילה, קשר שלא זכה להכרה רשמית באמנות הקהילה עד אז. באשר לכל שלוש המדינות הים-תיכוניות שהצטרפו בשנות השמונים - יוון, ספרד ופורטוגל - ההתפתחות החשובה ביותר שהזניקה קדימה את צירופן לקהילה הייתה המעבר ממשטר סמכותני למשטר דמוקרטי. תהליך צירופן היה אפוא הצעד הראשון בגיבושו של התנאי הפוליטי להצטרפות לקהילה.
Moravcsik Andrew (1991). 'Negotiating the Single European Act: National Interests and Conventional Statescraft in the European Community'. International Organization, 45(1), 19-56
Sandholtz, Wayne and Zysman, John (1989). '1992: Recasting the European Bargain'.World Politics, 42(1), 95-128
Baun, Michael, J. (1995). 'The Maastricht Treaty as High Politics: Germany, France and European Integration'. Political Science Quarterly, 110(4), 605-624
Flam, Harry (1995). 'From EEA to EU: Economic consequences for the EFTA countries'. European Economic Review. 39(3), 457-466
מקהילה לאיחוד - הדרך למאסטריכט
בהצהרת שטוטגרט של 1983 באו אל קצם כשני עשורים של קיפאון ודשדוש, והקהילות האירופיות הוטבלו מחדש בדמות האיחוד האירופי. בהצהרת שטוטגרט טרם הושגה הסכמה על השם "האיחוד האירופי" שהופיע בנוסח המקורי והוחלף בדרישת בריטניה. אבל המאבקים הסמנטיים היו משניים לעצם הצהרת הכוונות השאפתנית.
בחלק זה נדון בהשקתו המחודשת של תהליך המיזוג, תהליך שהביא לידי חקיקת חוק אירופה אחת, לאמנת האיחוד האירופי ולאיחוד המוניטרי, ובכך למימוש מלא כמעט לחלוטין של יעדי הקהילה כפי שנוסחו מאז החתימה על אמנות רומא. קריסת הגוש המזרחי ואיחוד גרמניה העניקו רוח גבית לתהליך בדרכים שעליהן נצביע בפרק זה. שיאו של תהליך המימוש והמיצוי התבטא בצירופן של כמה ממדינות אזור הסחר החופשי האירופי. התהליך היה מורכב ורצוף חילוקי דעות על נושאים עקרוניים ומשניים.
סרטונים: מקהילה לאיחוד - הדרך למאסטריכט (חלק 1, חלק 2, חלק 3)
כבר לא מפוצלת - ההתרחבות הנורדית
אזור הסחר החופשי האירופי הוקם בשנת 1960 ביוזמת בריטניה בתגובה להקמת הקהילות האירופיות. עם הצטרפות בריטניה לקהילה, פחת מעמדו וההסכמים בינו ובין הקהילה נחתמו על בסיס דו-צדדי כפי שראינו לעיל, בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים חלו בזירה האירופית שינויים רבים, הן כאלה הנוגעים לענייני הקהילה הפנימיים והן כאלה הנוגעים לזירה הבין-לאומית האירופית. לאור השינויים האלה הגיעו מדינות אפטא למסקנה שהישארותן מחוץ לקהילה פוגעת באינטרסים שלהן, והן פנו בבקשה להצטרף במעמד של חברות מלאות.
סרטונים: כבר לא מפוצלת - ההתרחבות הנורדית (חלק 1, חלק 2)
חלק ד':
מבט תאורטי על מיזוג אזורי
חומר הקריאה:
שער 2 (מבט תאורטי) פרקים 3, 5 ו-9.
הרחבות:
שער 3 (מוסדות) פרק 16.
שער 4 (מדיניות) פרקים 3, 5, 8, 9 ו - 10.
תאוריה של מיזוג
איך אפשר להסביר אינטגרציה אזורית? מה גורם למדינות להתאחד לגושים אזורים ולוותר על ריבונותן? האם לכל גוש ואזור יש חוקים משלו או שניתן למצוא תאוריה אחת שתסביר את כלל המוסדות והאזורים בעולם? חלק זה יעסוק בשאלות מסוג זה, בו נדון בכלל התאוריות בחקר האינטגרציה הקיימות כיום. חלקן מכוונות להסבר של תהליך המיזוג האירופאי בלבד בעוד חלק אחר מנסה לגבש תאוריות מסוג זה על כלל העולם.
מיזוג אזורי הוא תהליך מורכב, הוא בנוי מחלקים רבים ענפים שונים ותהליכים חופפים. בחלק נדון בדיוק בנושאים אלו, ננסה להבין מה מדינות צריכות לעשות בשביל לבצע תהליך זה בהצלחה. אילו יתרונות ואילו חסרונות יש לכל שלב ותהליך וכיצד משפיע הדבר על מדינות בתוך ומחוץ לגוש האזורי.
מאמצע שנות התשעים של המאה ה-20 ועד אמצע העשור הראשון של המאה ה-21, התמודד האיחוד האירופי שזה עתה הוקם עם אתגרים רבים, משבר הבלקן, השקת האירו והצורך באמנות חדשות שיתקנו נושאים רבים. בכל האתגרים הופנו מאמצים ניכרים לפעולה אחידה ומאחידה, ובכולם ההצלחה הייתה חלקית ביותר. האיחוד האירופי חתר אפוא בתחילת שנות התשעים לגילום מעשי של קץ ההיסטוריה, ואכן במחצית הראשונה של העשור התרחשו הישגים והתקדמות רבים בתהליך המיזוג אבל מהר מאד גילו קברניטי האיחוד כי הוא נעשה לישות מורכבת ורב-גונית בהרבה מכפי שחזו אדריכלי אמנת מאסטריכט.
ההתרחבות הגדולה מזרחה
כאשר התרחשו המהפכות במזרח אירופה בשנים 1990-1989 היה ברור בכל רחבי היבשת שהאפשרות של הרחבת היקפו הגאוגרפי של המיזוג נעשתה באחת למציאותית הרבה יותר משהייתה בעבר. הן האיחוד האירופי והן מדינות מזרח אירופה הכירו אמנם בעובדה כי הצטרפותן של מדינות אלה לאיחוד מותנית בביסוס כלכלת שוק ומשטר דמוקרטי, אך היה פער בין גישת האיחוד לגישת מדינות מזרח אירופה: האיחוד האירופי ראה בכלכלת שוק ודמוקרטיה תנאי יסוד הכרחיים אך בלתי מספקים לדיון באפשרות של התרחבות האיחוד מזרחה, ואילו מדינות מזרח אירופה ראו בשינויים הכלכליים והמדיניים האלה את סופו או לפחות שיאו של תהליך ההתקרבות מחדש למערב שהחל בכמה מן המדינות כבר בשנות השמונים.
חלק ו': משבר
חומר הקריאה:
כישלון אמנת החוקה ואמנת ליסבון
חומר הקריאה לחלק זה: חומר הקריאה:
שער 1 (היסטוריה) פרק 5 בספר הקורס.
הרחבות:
שער 3 (מוסדות) פרקים 12, 13, 14 ו - 15.
שער 4 (מדיניות) פרקים 12, 18, 19 ו-20.
רשות:
Piris, Jean-Claude (2010). The Lisbon Treaty: A Legal and Political Analysis. Cambridge: Cambridge University Press.
Hodson, Dermot (2015). Policy-Making under Economic and Monetary Union: Crisis, Change and Continuity, in: Wallace, Helen, Pollack, Mark and Young Alasdair (eds.) Policy-Making in the European Union. Oxford: Oxford University Press. pp. 166-195
כישלון אמנת החוקה ואמנת ליסבון
אמנת ניס טיפלה בנושאים מוסדיים שעלו מההתרחבות הצפויה, אבל היא נמנעה מלהתמודד עם נושאים עקרוניים העולים מהגיוון הפוליטי, התרבותי והכלכלי באיחוד האירופי שבו 27 חברות. גיוון זה מעלה שאלות של ייצוג, לגיטימיות ודרכי בניית קונצנזוס. מעצבי אמנת ניס היו מודעים לצורך לטפל גם בהיבטים עקרוניים אלה, ולכן, הכלילו בה התחייבות לכינוס ועידה בין-ממשלתית נוספת, קרוב יותר למועד ההתרחבות. אותה ועידה הגדירה שתי מטרות הקשורות זו בזו: הגברת הלגיטימיות, היעילות והשקיפות של תהליכי קבלת ההחלטות באיחוד וניסוח חוקה עבור האיחוד האירופי.
משבר החובות הלאומיים
סממניה הראשונים של התפשטות המשבר הפיננסי מארצות הברית לאיחוד האירופי היו קריסת מחירי הנדל"ן באירלנד ובספרד בשנת 2008. עם זאת כל עוד שמר האירו על ערך יציב, לא ראו בירידות מחירים אלה תחילתו של משבר כלכלי. בספטמבר 2009 הכריזה ממשלת יוון על הקדמת הבחירות, כדי לזכות מחדש באמון הציבור בהתמודדותה עם קשיים פיננסיים שהמדינה חוותה. הבחירות שהתקיימו באוקטובר הביאו לחילופי שלטון, והממשלה הנכנסת הודיעה מיד עם כניסתה לתפקיד שמצבה התקציבי של יוון חמור בהרבה מכפי שהממשלה היוצאת הודתה לפני הבחירות. עקב כך הורד דירוג האשראי הבין-לאומי של יוון, והריבית על איגרות החוב היווניות זינקה.
מסלול בכיוון אחד? הברקזיט
מאז ותמיד הייתה בריטניה חיה ייחודית בתוך האיחוד האירופי, אבל את מה שקרה ביוני 2016 מעתים יוכלו לומר כי חזו. במשאל עם שהיה אמור להיות דרך בה ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון יחזק את שלטונו הצביעו מרבית הבריטים על עזיבת האיחוד האירופי בתהליך שהתחיל לטלטל את בריטניה ואירופה וטרם הסתיים.
