האיחוד האירופי: היסטוריה, מוסדות ומדיניות


האיחוד האירופי הוא ישות פוליטית נדירה בנוף הפוליטיקה הבינלאומית. באופן פשטני מדובר בהתאגדות של 28 מדינות אירופאית הכוללת גם מאפיינים של מדינת על-אחת וגם מאפיינים של ריבונות מדינתית. באופן עמוק יותר מדובר באחד הארגונים המורכבים בפוליטיקה הבינלאומית שנוצר לאחר מלחמת העולם השנייה ושינה את יבשת אירופה מקצה לקצה.  

במהלך הקורס נכיר את ההיסטוריה של הארגון, את מוסדותיו השונים ואת מדיניותו בתחומים רבים. נלמד את מגוון התאוריות והמושגים שפותחו להבנתו ולניתוח של תהליכי אינטגרציה אחרים בעולם, ונראה כיצד כל זה מתקשר לסוגיות בוערות אחרות ביחסים הבינלאומיים.

-------

ספר הקורס מחולק ל-4 נושאים עיקריים: היסטוריה, תאוריה, מוסדות ומדיניות. הלימוד בקורס יתקיים באופן כרונולוגי על פי ההיסטוריה של האיחוד האירופי, כאשר כל מפגש וכל נושא יכלול חומרי קריאה מכל ארבעת השערים יחדיו. השער ה-1 העוסק בהיסטוריה והשער ה-2 העוסק בתאוריה יהיו ליבת החומר של הקורס כאשר שערים 3 מוסדות ו-4 מדיניות יספקו חומר רקע, הרחבה והדגשה לחלק מהנושאים. בנוסף ישנה חוברת שהיא מקראה ומדריך למידה וגם היא חלק מחומר הלימוד בקורס.

במהלך הקורס יתקיימו 8-9 מפגשי הנחייה באורך של שעתיים לפי המרכז אליו אתם רשומים. המפגשים יהיו במתכונת של הרצאה בה יועבר החומר השוטף. המפגשים אינם מחולקים לנושאים מוגדרים מראש וההתקדמות בהם תותאם לקצב הלימוד ולרצונות של אלו מכם המגיעים להרצאות. לכן שימו לב שהעבודה השוטפת בקורס, והתרגילים להגשה (ממ"נים) אינם תמיד יהיו חופפים באופן מושלם להתקדמות בכיתה. לדעת צוות הקורס מאד מומלץ להגיע אל אותם מפגשים ועל פי ניסיון העבר הגעה להרצאות משפרת את הציון באחוזים רבים.

אלו מכם שלומדים את הקורס למידה עצמית, אתם רשאים ללמוד את סדר הנושאים בקורס באיזה צורה שתרצו, למרות שאנו ממליצים לעקוב אחר היחידות השונות שעולות לאתר הקורס והפניות שלהן.

לקורס יש ספריית קבצים משותפת שניתן למצוא בה גרסאות (PDF) של המצגות, שאלות לדוגמא, מושגים וחומרים נוספים המשתנים מעת לעת ומקורס לקורס.

-------
לקורסים דומים:
אינטגרציה אירופאית כלכלית (58869) - האוניברסיטה העברית
הסכמי סחר אזוריים (58314) - האוניברסיטה העברית
------
  

חלק א - ממלחמה לשלום
חומר הקריאה: 
             שער 1 (היסטוריה) פרק 1 בספר הקורס.
             שער 2 (מבט תאורטי) פרקים 1 ו - 2 בספר הקורס.
הרחבות: 
             שער 2 (מבט תאורטי) פרקים 7 ו - 8. 
             שער 3 (מוסדות) פרקים 1, 3, 4 ו - 6.
             שער 4 (מדיניות) פרקים 1, 2 ו - 6.
רשות:

Ernst B. Haas, "The Study of Regional Integration: Reflections on the Joy and Anguish of Pretheorizing," International Organization 24, no. 4 (1970).

Maier, Charles (1981). 'The Two Postwar Eras and the Conditions for Stability in Twenteith-Century Western Europe'. American Historical Review, 86(2), 327-352. 

Eichengreen, Barry J. The European Economy Since 1945: Coordinated Capitalism and Beyond Princeton University Press, 2007.

Gillingham, John (1991). Coal, Steel and the Rebirth of Europe, 1945-1955. Cambridge: Cambridge University Press.

Milward, Alan, S. (1992). The European Rescue of the Nation-State. London, Routledge.pp. 121-214 Moravcsik Andrew (1998). 

The Choice for Europe: Social Purpose and State Power from Messina to Maastricht. Ithaca: Cornell University Press. pp. 86-238.


מבוא לאיחוד האירופי ושורשי המיזוג ביבשת
קראו את מאמר הפתיחה: האם יש ישות בשם האיחוד האירופי? אז האם יש ישות בשם אירופה? מה זאת אירופה? יבשת? מדינה? ברית? היכן היא מתחילה? היכן היא נגמרת? אירופה היא מונח מורכב ובלתי אחיד, והגדרות שונות קובעות אירופה שונה ואחרת. בחלק קצר זה של הקורס נדון בשאלה מה זאת אירופה ומשם ננסה להבין מהו האיחוד האירופי, איזו הגדרה הוא מנסה לייצג וכיצד כל אחד תופס אותו באופן שונה על פי תפיסתו את אירופה.מאמר הפתיחה לקורס: פרס נובל לשלום לאיחוד האירופי - מורה נבוכים לארגון מיוחד

סרטון ההרצאה: מבוא לאיחוד האירופי ושורשי המיזוג ביבשת (חלק 1, חלק 2) 


השנים הראשונות אחרי מלחמות העולם
מלחמת העולם השנייה הייתה ייחודית לא רק מבחינת עוצמתה והיקפה אלא גם מבחינת השפעתה על האוכלוסייה והתשתיות האזרחיות באירופה. מתקפות ספורדיות על העורף נודעו אמנם גם במלחמת העולם הראשונה, אולם רק במלחמת העולם השנייה השתמשו מדינות אירופיות מודרניות במלוא כוחן לניצול אזרחים אירופים ולשליטה בהם. הצדדים היריבים גייסו את מלוא כוחות הייצור האזרחיים כדי להניע את המאמץ המלחמתי. לאחר מלחמת העולם הראשונה שורטטו הגבולות מחדש ואילו האוכלוסייה האזרחית נותרה ברובה במקומה. לאחר מלחמת העולם השנייה התרחש ההפך: הגבולות ברובם חזרו למצבם שלפני המלחמה בעוד אוכלוסייות שלמות הושמדו, גורשו או נמלטו.

בזמן המלחמה רוקנו מתוכן זכויות האזרח, זכויות הקניין וחירויות הפרט. בעקבות המלחמה נותרו עשרות מיליוני בני אדם חסרי בית, יותר מ-18 מיליון אזרחים נהרגו, ויותר מחצי מיליון ילדים נותרו יתומים. לצד מחירה האנושי הכבד של המלחמה היא הביאה עמה גם הרס חסר תקדים של תשתיות אזרחיות: ערים שלמות ברחבי אירופה נמחו מעל פני האדמה ושוטחו לעפר. גשרים, מסילות רכבת, כבישים ואמצעי ייצור נהרסו בהפצצות בעלות הברית ובמהלך נסיגת כוחות הציר. בשנים הראשונות שאחרי המלחמה התרחשו תמורות עצומות באירופה, הן בזירה הפוליטית והחברתית הפנימית, הן בזירה הגאו-פוליטית והן בזירה הכלכלית. הפרק יתאר את התלכדות התנאים הפוליטיים, הבין-לאומיים, החברתיים והאידיאולוגיים שתרמה למפנה בפוליטיקה האזורית באירופה לאחר המלחמה. נסקור להלן את הופעתן של סנוניות ראשונות של מיזוג פוליטי באירופה: הפציפיזם הכלכלי, התנועה הפאן-אירופית, הפדרליזם ומגוון הארגונים הבין-ממשלתיים שהוקמו בתום מלחמת העולם השנייה. בפרק זה גם נבחן את השפעתן של התפתחויות היסטוריות על עיצוב המיזוג האירופי: קריסת מערכת מאזן הכוחות, מיזמי השיקום שנערכו לאחר מלחמות העולם, עליית המפלגות הדמוקרטיות-נוצריות וחלוקתה של אירופה לאזורי השפעה במסגרת המלחמה הקרה. נראה כיצד התפתחויות אלה השתלבו לכדי יצירת שינוי עמוק בפוליטיקה האירופאית. שינוי זה התבטא, בין השאר, בטשטוש הגבולות שבין פוליטיקה גבוהה לבין פוליטיקה נמוכה ובין אמצעי מדיניות קשים לבין אמצעי מדיניות רכים וסלל את הדרך להקמת קהילת הפחם והפלדה.


סרטון ההרצאה: אירופה בשנים הראשונות שאחרי מלחמות העולם (חלק 1חלק 2, חלק 3) 
 



פחם ופלדה תחילה - הדרך לפריז
ב-9 במאי 1950, במסיבת עיתונאים בפריז הציג שר החוץ הצרפתי רובר שומאן (Robert Schuman) תכנית לפיוס ולשיתוף פעולה כלכלי אירופי, שנודעה מאוחר יותר בשם "הצהרת שומאן" והייתה מבוססת על תוכינתו של מי שנחשב במידה רבה לאבי האיחוד האירופ ז'אן מונה (Jean Monnet). ההצהרה כללה תכנית לאיגום משאבי הפחם והפלדה, של צרפת, גרמניה וכל מדינה אחרת שתהיה מעוניינת בכך, תחת רשות על-לאומית אחת. שומאן קיווה כי הדבר יבטיח אספקה שוטפת של חומרי גלם למדינות החברות (בקהילת הפחם והפלדה), יעול ומודרניזציה של התעשייה ומיזוג אינטרסים בקרב המדינות החברות דבר שעשוי לגלוש לתחומים נוספים ויבסס, בסופו של דבר, אירופה מאוחדת שבה המלחמה בלתי מתקבלת על הדעת מובלתי אפשרית. 

התכנית כללה אם כן הרבה יותר משוק פחם ופלדה משותף וחתרה ליצירת מוסדות על-לאומיים בעלי סמכויות תכנון והתערבות נרחבות. שומאן גם הצהיר שמטרת התכנית בטווח הארוך היא יצירת תשתית להקמת פדרציה אירופית שהייתה, לדעתו, חיונית לשימור השלום. הצהרת שומאן נמנעה מפנייה מפורשת אל מדינה אירופית כלשהיא והייתה, לפחות הצהרתית, פתוחה להשתתפות כל מדינות אירופה.


סרטוני ההרצאה: הקמת קהילת הפחם והפלדה (חלק 1, חלק 2, חלק 3)


המשבר הראשון - כישלון קהילת ההגנה והקהילה הפוליטית


איך מקדמים מיזוג אזורי - הדרך לרומא
לאחר אמנת פריס ובין השנים 1951 ל-1962 נע המיזוג הפוליטי באירופה בין שני קטבים - הקוטב הפונקציונליסטי כפי שנוסח בהצהרת שומאן וקוטב הסחר החופשי. הצהרת שומאן קראה להתרחבות המיזוג בהדרגה לתחומים נוספים, מתוך האצלה הדרגתית של סמכויות אל גופים על-לאומיים. ואילו רעיון הסחר החופשי דגל בהסרה הדרגתית של חסמי סחר, הסרה אחידה או כמעט אחידה לכל מגזרי המשק, מתוך צמצום ההתערבות בשוק לרמה הנמוכה ביותר האפשרית

משנות החמישים המאוחרות ועד אמצע שנות השישים עמדו שני מרשמים אלה כדגמים מתחרים למיזוג אירופי. יחידה זו עוסקת במתח בין שתי הגישות, ובתהליכים השונים שהתרחשו באירופה בגללן.

סרטוני ההרצאה: הדרך לאמנות רומא (חלק 1חלק 2חלק 3)


הפיצול האירופי והקמת אפט"א


חלק ב - משש לתרי עשר
חומר הקריאה: 
             שער 1 (היסטוריה) פרק 2 בספר הקורס.
הרחבות: 
             שער 2 (מבט תאורטי) פרקים 4 ו - 8. 
             שער 3 (מוסדות) פרקים 7 ו - 9.
             שער 4 (מדיניות) פרקים 4, 7, 15 ו - 21.
רשות:



שנות הדשדוש - הדרך לועידת האג
לאחר ההצלחות שלא אמנת פריס ואמנת רומא נכנס תהליך המיזוג באירופה לשנות הדשדוש. החל במשבר הכיסא הריק ועד המשבר הכלכלי של שנות השבעים, הייתה תקופת שפל בהיסטוריה של הקהילות האירופיות, תקופה אשר רבים מכנים אותה "ימי האופל", תקופת הניוון, או "תקופת הקיפאון", תקופה בה נעו הקהילות האירופיות ממשבר למשבר בשל גורמים חיצוניים ופנימיים.

אולם דווקא על רקע זה ראוי אולי להצביע על עמידותם של ההישגים לנוכח המשברים. תקופה זו היא לכל הפחות חיזוק לטענה שאת גלגל המיזוג קשה להשיב לאחור. כאשר דווקא אז התרחב האיחוד למדינות נוספות: ההרחבה הצפונית, וההרחבה הים תיכונית.


סרטוני ההרצאה: שנות הדשדוש (חלק 1חלק 2חלק 3)

                   

בריטניה וההתרחבות הצפונית

המשא ומתן עם בריטניה, שנקטע מספר פעמים בשנות ה-60  חודש באופן רשמי ב-30 ביוני 1970 בעקבות ועידת האג. כאשר במקביל התקיימו דיונים נוספים עם דנמרק, אירלנד ונורבגיה, כלכלות אשר לכולן היה קשר הדוק עם השוק הבריטי, במיוחד תחת איגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA).

עם זאת, המשא והמתן התקיים בתנאים מאוד שונים מאלה שהיו בשנות ה-60. אם בתקופה הקודמת המשבר היה פוליטי בעיקרו, הרי שבתקופה זו התווסף אליו גם משבר כלכלי קשה שהעמיד את הקהילות האירופיות באחד המבחנים הגדולים בהיסטוריה.



סרטוני ההרצאה: ההתרחבות הצפונית (חלק 1חלק 2חלק 3חלק 4)



טרשת אירופית - הקיפאון המחודש 
הצלחתה של ועידת האג, ההתרחבות הראשונה והצטרפות בריטניה לקהילה, יחד עם הקמת ועדות ורנר וד'אביניון, גרמו לתקוות בעיני רבים כי שנות השבעים יביאו עמן העמקה בתהליכי האינטגרציה באירופה ואפילו התקדמות בדרך לקראת הקמת פדרציה אירופית. במהרה התברר כי הכיוון הוא שונה, שנות השבעים הביאו לקיפאון ממושך בתהליכי המיזוג, והקהילה סבלה משורה של משברים, פוליטיים, מוסדיים וכלכליים פנימיים ועולמיים.

טרשת אירופאית (Eurosclerosis) הוא מונח שנטבע באותה התקופה כדי לתאר את אותו דפוס של קיפאון, בתחילה ברמה הכלכלית ולאחר מכן גם בתחום המיזוג ביבשת.


מהעמקה להרחבה - ההתרחבות הים-תיכונית

 המשברים הנמשכים בין מדינות הקהילה האירופית החזיר שוב את הקהילה לעוסק בהרחבה על חשבון העמקה. סעיף 237 באמנת הקהילה הכלכלית קבע כי כל מדינה אירופית רשאית להגיש בקשה להצטרף לקהילה. ההתרחבות הים-תיכונית הבהירה וגיבשה את הקשר שבין קיומו של משטר דמוקרטי להצטרפות לקהילה, קשר שלא זכה להכרה רשמית באמנות הקהילה עד אז. באשר לכל שלוש המדינות הים-תיכוניות שהצטרפו בשנות השמונים – יוון, ספרד ופורטוגל – ההתפתחות החשובה ביותר שהזניקה קדימה את צירופן לקהילה הייתה המעבר ממשטר סמכותני למשטר דמוקרטי. תהליך צירופן היה אפוא הצעד הראשון בגיבושו של התנאי הפוליטי להצטרפות לקהילה.



סרטוני ההרצאה: ההתרחבות הים-תיכונית (חלק 1חלק 2חלק 3) 



חלק ג - מבט תאורטי על מיזוג אזורי

תאוריה של מיזוג

איך אפשר להסביר אינטגרציה אזורית? מה גורם למדינות להתאחד לגושים אזורים ולוותר על ריבונותן? האם לכל גוש ואזור יש חוקים משלו או שניתן למצוא תאוריה אחת שתסביר את כלל המוסדות והאזורים בעולם? פרק זה יעסוק בשאלות מסוג זה, בו נדון בכלל התאוריות בחקר האינטגרציה הקיימות כיום.

חומר הקריאה ליחידה:
שער 2 (תאוריה) פרקים 3, 4, 5 ו-6 בספר הקורס.
הרחבות: שער 2 (תאוריה) פרקים 1, 2, 7 ו-8, שער 4 (מדיניות) פרק 1.

להורדת המצגת מהמפגש בגרסת (PDF): לחץ כאן