האיחוד האירופי: היסטוריה, מוסדות ומדיניות

האיחוד האירופי הוא ישות פוליטית נדירה בנוף הפוליטיקה הבינלאומית. באופן פשטני מדובר בהתאגדות של 28 מדינות אירופאית הכוללת גם מאפיינים של מדינת על-אחת וגם מאפיינים של ריבונות מדינתית. באופן עמוק יותר מדובר באחד הארגונים המורכבים בפוליטיקה הבינלאומית שנוצר לאחר מלחמת העולם השנייה ושינה את יבשת אירופה מקצה לקצה והשפיע רבות על הפוליטיקה הבינלאומית.  

במהלך הקורס נכיר את ההיסטוריה של הארגון, את מוסדותיו השונים ואת מדיניותו בתחומים רבים. נלמד את מגוון התאוריות והמושגים שפותחו להבנתו ולניתוח של תהליכי מיזוג (אינטגרציה אזורית) אחרים בעולם, ונראה כיצד כל זה מתקשר לסוגיות בוערות אחרות ביחסים הבינלאומיים.

-------

ספר הקורס מחולק ל-4 נושאים עיקריים: היסטוריה, תאוריה, מוסדות ומדיניות. הלימוד בקורס יתקיים באופן כרונולוגי על פי ההיסטוריה של האיחוד האירופי, כאשר כל מפגש וכל נושא יכלול חומרי קריאה מכל ארבעת השערים יחדיו. השער ה-1 העוסק בהיסטוריה והשער ה-2 העוסק בתאוריה יהיו ליבת החומר של הקורס כאשר שערים 3 מוסדות ו-4 מדיניות יספקו חומר רקע, הרחבה והדגשה לחלק מהנושאים. בנוסף לספר הקורס ישנה חוברת שהיא מקראה ומדריך למידה שהם חלק מחומר הלימוד בקורס.

במהלך הקורס יתקיימו 8-9 מפגשי הנחייה באורך של שעתיים לפי המרכז אליו אתם רשומים. המפגשים יהיו במתכונת של הרצאה בה יועבר החומר השוטף. המפגשים אינם מחולקים לנושאים מוגדרים מראש וההתקדמות בהם תותאם לקצב הלימוד ולרצונות של המנחה הפרטני ואלו מכם המגיעים להרצאות. לכן שימו לב שהעבודה השוטפת בקורס, והתרגילים להגשה (ממ"נים) אינם תמיד יהיו חופפים באופן מושלם להתקדמות בכיתה. לדעת צוות הקורס מומלץ להגיע אל אותם מפגשים, על פי ניסיון העבר הגעה להרצאות משפרת את הציון באחוזים רבים.

הכנה טובה למפגשים או לקורס באופן כללי היא קריאת חומר הלימוד בספר הקורס עבור כל יחידה עוד לפני המפגש עצמו, צפייה בסרטונים ובהרצאות המוקלטות ופתרון השאלות במטלות השונות כולל המטלות שבחרתם או לא התבקשתם להגיש. כמו כן אנחנו ממליצים לעשות שימוש בפורום הקורס לשאלות ופניה למנחים עם בעיות בחומר באופן שוטף כבר בזמן הסמסטר ולא רק לפני המבחן. כמו כן לנסות ולענות על מטלות (ממ"נים) משנים קודמות בכדי להיחשף למגוון רחב יותר של שאלות.


אלו מכם שלומדים את הקורס למידה עצמית, אתם רשאים ללמוד את סדר הנושאים בקורס באיזה צורה שתבחרו, למרות שאנו ממליצים לעקוב אחר היחידות השונות שעולות לאתר הקורס.

חלק א - ממלחמה לשלום

חומר הקריאה: 

שער 1 (היסטוריה) פרק 1 בספר הקורס.
          שער 2 (מבט תאורטי) פרקים 1 ו - 2 בספר הקורס.

הרחבות:

שער 2 (מבט תאורטי) פרקים 7 ו - 8. 
           שער 3 (מוסדות) פרקים 1, 3, 4 ו - 6.
           שער 4 (מדיניות) פרקים 1, 2 ו - 6.

קריאת רשות:

Maier, Charles (1981). 'The Two Postwar Eras and the Conditions for Stability in Twenteith-Century Western Europe'. American Historical Review, 86(2), 327-352. 

Eichengreen, Barry J. The European Economy Since 1945: Coordinated Capitalism and Beyond Princeton University Press, 2007.

Gillingham, John (1991). Coal, Steel and the Rebirth of Europe, 1945-1955. Cambridge: Cambridge University Press.

Milward, Alan, S. (1992). The European Rescue of the Nation-State. London, Routledge.pp. 121-214 Moravcsik Andrew (1998). 

The Choice for Europe: Social Purpose and State Power from Messina to Maastricht. Ithaca: Cornell University Press. pp. 86-238.

נושאים והרצאות

מבוא לאיחוד האירופי ושורשי המיזוג ביבשת
האם יש ישות בשם האיחוד האירופי? אז האם יש ישות בשם אירופה? מה זאת אירופה? יבשת? מדינה? ברית? היכן היא מתחילה? היכן היא נגמרת? אירופה היא מונח מורכב ובלתי אחיד, והגדרות שונות קובעות אירופה שונה ואחרת. בחלק קצר זה נדון בשאלה מהי אירופה ומשם ננסה להבין מהו האיחוד האירופי, איזו הגדרה הוא מנסה לייצג וכיצד כל אחד תופס באופן שונה אותו ואת אירופה.



סרטונים: מבוא לאיחוד האירופי ושורשי המיזוג ביבשת (חלק 1, חלק 2)

 


השנים הראשונות אחרי מלחמות העולם
מלחמת העולם השנייה הייתה ייחודית לא רק מבחינת עוצמתה והיקפה אלא גם מבחינת השפעתה על האוכלוסייה והתשתיות האזרחיות באירופה. מתקפות על העורף נודעו גם במלחמת העולם הראשונה, אולם רק במלחמת העולם השנייה השתמשו המדינות במלוא עוצמתן לניצול אזרחים אירופים ולשליטה בהם והגבולות בין החזית לעורף היטשטשה. לאחר מלחמת העולם הראשונה שורטטו גבולות מחדש אבל האוכלוסייה האזרחית נותרה ברובה במקומה. לאחר מלחמת העולם השנייה התרחש ההפך: הגבולות ברובם חזרו למצבם שלפני המלחמה בעוד אוכלוסיות שלמות הושמדו, גורשו או נמלטו.

בעקבות המלחמה נותרו עשרות מיליוני בני אדם חסרי בית, יותר מ-18 מיליון אזרחים נהרגו, ויותר מחצי מיליון ילדים נותרו יתומים. לצד מחירה האנושי הכבד של המלחמה היא הביאה עמה גם הרס חסר תקדים של תשתיות אזרחיות: ערים שלמות ברחבי אירופה נמחו מעל פני האדמה ושוטחו לעפר. גשרים, מסילות רכבת, כבישים ואמצעי ייצור נהרסו בהפצצות בעלות הברית ובמהלך נסיגת כוחות הציר.

בשנים הראשונות שאחרי המלחמה התרחשו תמורות עצומות באירופה, הן בזירה הפוליטית והחברתית הפנימית, הן בזירה הגאו-פוליטית והן בזירה הכלכלית. בחלק זה נתאר את התלכדות התנאים הפוליטיים, הבין-לאומיים, החברתיים והאידיאולוגיים שתרמה למפנה בפוליטיקה האזורית של אירופה ונסקור את הופעתן של סנוניות ראשונות של מיזוג פוליטי ביבשת.


סרטונים: אירופה בשנים הראשונות שאחרי מלחמות העולם (חלק 1, חלק 2, חלק 3) 

 


פחם ופלדה תחילה - הדרך לפריז
ב-9 במאי 1950, במסיבת עיתונאים בפריז הציג שר החוץ הצרפתי רובר שומאן (Robert Schuman) תכנית לפיוס ולשיתוף פעולה כלכלי אירופי, שנודעה מאוחר יותר בשם "הצהרת שומאן" והייתה מבוססת על תוכינתו של מי שנחשב במידה רבה לאבי האיחוד האירופ ז'אן מונה (Jean Monnet). ההצהרה כללה תכנית לאיגום משאבי הפחם והפלדה, של צרפת, גרמניה וכל מדינה אחרת שתהיה מעוניינת בכך, תחת רשות על-לאומית אחת. שומאן קיווה כי הדבר יבטיח אספקה שוטפת של חומרי גלם למדינות החברות (בקהילת הפחם והפלדה), יעול ומודרניזציה של התעשייה ומיזוג אינטרסים בקרב המדינות החברות דבר שעשוי לגלוש לתחומים נוספים ויבסס, בסופו של דבר, אירופה מאוחדת שבה המלחמה בלתי מתקבלת על הדעת ובלתי אפשרית. 


סרטונים: הקמת קהילת הפחם והפלדה (חלק 1, חלק 2, חלק 3)

 


איך מקדמים מיזוג אזורי - הדרך לרומא
לאחר אמנת פריס ובין השנים 1951 ל-1962 נע המיזוג הפוליטי באירופה בין שני קטבים - הקוטב הפונקציונליסטי כפי שנוסח בהצהרת שומאן וקוטב הסחר החופשי. הצהרת שומאן קראה להתרחבות המיזוג בהדרגה לתחומים נוספים, מתוך האצלה הדרגתית של סמכויות אל גופים על-לאומיים. ואילו רעיון הסחר החופשי דגל בהסרה הדרגתית של חסמי סחר, הסרה אחידה או כמעט אחידה לכל מגזרי המשק, מתוך צמצום ההתערבות בשוק לרמה הנמוכה ביותר האפשרית. 

משנות החמישים המאוחרות ועד אמצע שנות השישים עמדו שני מרשמים אלה כדגמים מתחרים למיזוג אירופי וניסיונות שונים של מיזוג נכשלו לצד ניסיונות אחרים שהצליחו. החלק זה נדון במתח בין הגישות, ובתהליכים השונים שהתרחשו באירופה כתגובה להן.


סרטונים: הדרך לאמנות רומא (חלק 1חלק 2חלק 3)

 


חלק ב - משש לתרי עשר
חומר הקריאה: 

שער 1 (היסטוריה) פרק 2 בספר הקורס.

הרחבות:

שער 2 (מבט תאורטי) פרקים 4 ו - 6. 
           שער 3 (מוסדות) פרקים 7 ו- 9.
           שער 4 (מדיניות) פרקים 4, 7, 15 ו-21.

רשות:

Ludlow, Piers (2006). The European Community and the Crises of the 1960s. London: Routledge
Taylor, Paul (1982). 'Intergovernmentalism in the European Communities in the 1970s: Patterns and Perspectives'. International Organization, 36(4), 741-767
Serre, Françoise de la, (1981). 'The Community's Medditerranean Policy after the Second Enlargement'. Journal of Common Market Studies, 19   (4), 377-387

נושאים והרצאות

שנות הדשדוש - הדרך לועידת האג
לאחר ההצלחות שלא אמנת פריס ואמנת רומא נכנס תהליך המיזוג באירופה לשנות הדשדוש. החל במשבר הכיסא הריק ועד המשבר הכלכלי של שנות השבעים, הייתה תקופת שפל בהיסטוריה של הקהילות האירופיות, תקופה אשר רבים מכנים אותה "ימי האופל", תקופת הניוון, או "תקופת הקיפאון", תקופה בה נעו הקהילות האירופיות ממשבר למשבר בשל גורמים חיצוניים ופנימיים.

אולם דווקא על רקע זה ראוי אולי להצביע על עמידותם של ההישגים לנוכח המשברים. תקופה זו היא לכל הפחות חיזוק לטענה שאת גלגל המיזוג קשה להשיב לאחור. כאשר דווקא אז התרחב האיחוד למדינות נוספות: ההרחבה הצפונית, וההרחבה הים תיכונית.


סרטונים: שנות הדשדוש (חלק 1חלק 2חלק 3)

 
                  


בריטניה וההתרחבות הצפונית
המשא ומתן עם בריטניה, שנקטע מספר פעמים בשנות ה-60 חודש באופן רשמי ב-30 ביוני 1970 בעקבות ועידת האג. כאשר במקביל התקיימו דיונים נוספים עם דנמרק, אירלנד ונורבגיה, כלכלות אשר לכולן היה קשר הדוק עם השוק הבריטי, במיוחד תחת איגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA).

עם זאת, המשא והמתן התקיים בתנאים מאוד שונים מאלה שהיו בשנות ה-60. אם בתקופה הקודמת המשבר היה פוליטי בעיקרו, הרי שבתקופה זו התווסף אליו גם משבר כלכלי קשה שהעמיד את הקהילות האירופיות באחד המבחנים הגדולים בהיסטוריה.


סרטונים: בריטניה וההתרחבות הצפונית (חלק 1חלק 2חלק 3חלק 4)


טרשת אירופית - הקיפאון המחודש 
הצלחתה של ועידת האג, ההתרחבות הראשונה והצטרפות בריטניה לקהילה, יחד עם ועדות ורנר וד'אביניון, גרמו לתקוות בעיני רבים כי שנות השבעים יביאו עמן העמקה בתהליכי האינטגרציה באירופה ואפילו התקדמות בדרך לקראת הקמת פדרציה אירופית. במהרה התברר כי הכיוון הוא שונה, שנות השבעים הביאו לקיפאון ממושך בתהליכי המיזוג, והקהילה סבלה משורה של משברים, פוליטיים, מוסדיים וכלכליים פנימיים ועולמיים.

טרשת אירופאית (Eurosclerosis) הוא מונח שנטבע באותה התקופה כדי לתאר את אותו דפוס של קיפאון, בתחילה ברמה הכלכלית ולאחר מכן גם בתחום המיזוג ביבשת.

סרטונים: טרשת אירופית - הקיפאון המחודש (חלק 1חלק 2)


מהעמקה להרחבה - ההתרחבות הים-תיכונית
המשברים הנמשכים בין מדינות הקהילה האירופית החזיר שוב את הקהילה לעסוק בהרחבה על חשבון העיסוק בהעמקה. סעיף 237 באמנת הקהילה הכלכלית קבע כי כל מדינה אירופית רשאית להגיש בקשה להצטרף לקהילה. ההתרחבות הים-תיכונית הבהירה וגיבשה את הקשר שבין קיומו של משטר דמוקרטי להצטרפות לקהילה, קשר שלא זכה להכרה רשמית באמנות הקהילה עד אז. באשר לכל שלוש המדינות הים-תיכוניות שהצטרפו בשנות השמונים – יוון, ספרד ופורטוגל – ההתפתחות החשובה ביותר שהזניקה קדימה את צירופן לקהילה הייתה המעבר ממשטר סמכותני למשטר דמוקרטי. תהליך צירופן היה אפוא הצעד הראשון בגיבושו של התנאי הפוליטי להצטרפות לקהילה.


סרטונים: ההתרחבות הים-תיכונית (חלק 1חלק 2חלק 3)




חלק ג - מבט תאורטי על מיזוג אזורי
חומר הקריאה: 
             
שער 2 (מבט תאורטי) פרקים 3, 5 ו-9.

הרחבות: 
             
           שער 3 (מוסדות) פרק 16.
           שער 4 (מדיניות) פרקים 3, 5, 8, 9 ו - 10.


תאוריה של מיזוג
איך אפשר להסביר אינטגרציה אזורית? מה גורם למדינות להתאחד לגושים אזורים ולוותר על ריבונותן? האם לכל גוש ואזור יש חוקים משלו או שניתן למצוא תאוריה אחת שתסביר את כלל המוסדות והאזורים בעולם? חלק זה יעסוק בשאלות מסוג זה, בו נדון בכלל התאוריות בחקר האינטגרציה הקיימות כיום. חלקן מכוונות להסבר של תהליך המיזוג האירופאי בלבד בעוד חלק אחר מנסה לגבש תאוריות מסוג זה על כלל העולם.

סרטונים: תאוריה של מיזוג (חלק 1חלק 2חלק 3)
        

מושגי יסוד במיזוג אזורי
מיזוג אזורי הוא תהליך מורכב, הוא בנוי מחלקים רבים ענפים שונים ותהליכים חופפים. בחלק נדון בדיוק בנושאים אלו, ננסה להבין מה מדינות צריכות לעשות בשביל לבצע תהליך זה בהצלחה. אילו יתרונות ואילו חסרונות יש לכל שלב ותהליך וכיצד משפיע הדבר על מדינות בתוך ומחוץ לגוש האזורי.


סרטונים: מושגי יסוד במיזוג אזורי (חלק 1חלק 2חלק 3)



חלק ד - מקהילה לאיחוד
חומר הקריאה: 

שער 1 (היסטוריה) פרקים 3 ו - 4 בספר הקורס.

הרחבות:

           שער 3 (מוסדות) פרקים 2, 8, 10 - 11.
           שער 4 (מדיניות) פרקים 11, 13, 14, 16 ו-17.

רשות:

Moravcsik Andrew (1991). 'Negotiating the Single European Act: National Interests and Conventional Statescraft in the European Community'. International Organization, 45(1), 19-56
Sandholtz, Wayne and Zysman, John (1989). '1992: Recasting the European Bargain'.World Politics, 42(1), 95-128

Waever, Ole (1990). 'Three Competing Europes: German, French, Russian'. Foreign Affairs, 66(3), 477-493

Baun, Michael, J. (1995). 'The Maastricht Treaty as High Politics: Germany, France and European Integration'. Political Science Quarterly, 110(4), 605-624

Flam, Harry (1995). 'From EEA to EU: Economic consequences for the EFTA countries'. European Economic Review. 39(3), 457-466


מקהילה לאיחוד - הדרך למאסטריכט
בהצהרת שטוטגרט של 1983 באו אל קצם כשני עשורים של קיפאון ודשדוש, והקהילות האירופיות הוטבלו מחדש בדמות האיחוד האירופי. בהצהרת שטוטגרט טרם הושגה הסכמה על השם "האיחוד האירופי" שהופיע בנוסח המקורי והוחלף בדרישת בריטניה. אבל המאבקים הסמנטיים היו משניים לעצם הצהרת הכוונות השאפתנית.

בחלק זה נדון בהשקתו המחודשת של תהליך המיזוג, תהליך שהביא לידי חקיקת חוק אירופה אחת, לאמנת האיחוד האירופי ולאיחוד המוניטרי, ובכך למימוש מלא כמעט לחלוטין של יעדי הקהילה כפי שנוסחו מאז החתימה על אמנות רומא. קריסת הגוש המזרחי ואיחוד גרמניה העניקו רוח גבית לתהליך בדרכים שעליהן נצביע בפרק זה. שיאו של תהליך המימוש והמיצוי התבטא בצירופן של כמה ממדינות אזור הסחר החופשי האירופי. התהליך היה מורכב ורצוף חילוקי דעות על נושאים עקרוניים ומשניים.


סרטונים: מקהילה לאיחוד - הדרך למאסטריכט (חלק 1חלק 2חלק 3)


כבר לא מפוצלת - ההתרחבות הנורדית
אזור הסחר החופשי האירופי הוקם בשנת 1960 ביוזמת בריטניה בתגובה להקמת הקהילות האירופיות. עם הצטרפות בריטניה לקהילה, פחת מעמדו וההסכמים בינו ובין הקהילה נחתמו על בסיס דו-צדדי כפי שראינו לעיל, בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים חלו בזירה האירופית שינויים רבים, הן כאלה הנוגעים לענייני הקהילה הפנימיים והן כאלה הנוגעים לזירה הבין-לאומית האירופית. לאור השינויים האלה הגיעו מדינות אפטא למסקנה שהישארותן מחוץ לקהילה פוגעת באינטרסים שלהן, והן פנו בבקשה להצטרף במעמד של חברות מלאות.


סרטונים: כבר לא מפוצלת - ההתרחבות הנורדית (חלק 1חלק 2)


בונים איחוד - האירו, אמסטרדם וניס
מאמצע שנות התשעים של המאה ה-20 ועד אמצע העשור הראשון של המאה ה-21, התמודד האיחוד האירופי שזה עתה הוקם עם אתגרים רבים, משבר הבלקן, השקת האירו והצורך באמנות חדשות שיתקנו נושאים רבים. בכל האתגרים הופנו מאמצים ניכרים לפעולה אחידה ומאחידה, ובכולם ההצלחה הייתה חלקית ביותר. האיחוד האירופי חתר אפוא בתחילת שנות התשעים לגילום מעשי של קץ ההיסטוריה, ואכן במחצית הראשונה של העשור התרחשו הישגים והתקדמות רבים בתהליך המיזוג אבל מהר מאד גילו קברניטי האיחוד כי הוא נעשה לישות מורכבת ורב-גונית בהרבה מכפי שחזו אדריכלי אמנת מאסטריכט.


סרטונים: בונים איחוד - האירו, אמסטרדם וניס (חלק 1חלק 2חלק 3)


ההתרחבות הגדולה מזרחה
כאשר התרחשו המהפכות במזרח אירופה בשנים 1990-1989 היה ברור בכל רחבי היבשת שהאפשרות של הרחבת היקפו הגאוגרפי של המיזוג נעשתה באחת למציאותית הרבה יותר משהייתה בעבר. הן האיחוד האירופי והן מדינות מזרח אירופה הכירו אמנם בעובדה כי הצטרפותן של מדינות אלה לאיחוד מותנית בביסוס כלכלת שוק ומשטר דמוקרטי, אך היה פער בין גישת האיחוד לגישת מדינות מזרח אירופה: האיחוד האירופי ראה בכלכלת שוק ודמוקרטיה תנאי יסוד הכרחיים אך בלתי מספקים לדיון באפשרות של התרחבות האיחוד מזרחה, ואילו מדינות מזרח אירופה ראו בשינויים הכלכליים והמדיניים האלה את סופו או לפחות שיאו של תהליך ההתקרבות מחדש למערב שהחל בכמה מן המדינות כבר בשנות השמונים.

סרטונים: ההתרחבות הגדולה מזרחה (חלק 1חלק 2חלק 3)




חלק ה - משבר
חומר הקריאה: 

שער 1 (היסטוריה) פרק 5 בספר הקורס.

הרחבות:

           שער 3 (מוסדות) פרקים 12, 13, 14 ו - 15.
           שער 4 (מדיניות) פרקים 12, 18, 19 ו-20.

רשות:

Piris, Jean-Claude (2010). The Lisbon Treaty: A Legal and Political Analysis. Cambridge: Cambridge University Press.
Hodson, Dermot (2015). Policy-Making under Economic and Monetary Union: Crisis, Change and Continuity, in: Wallace, Helen, Pollack, Mark and Young Alasdair (eds.) Policy-Making in the European Union. Oxford: Oxford University Press. pp. 166-195


כישלון אמנת החוקה ואמנת ליסבון
אמנת ניס טיפלה בנושאים מוסדיים שעלו מההתרחבות הצפויה, אבל היא נמנעה מלהתמודד עם נושאים עקרוניים העולים מהגיוון הפוליטי, התרבותי והכלכלי באיחוד האירופי שבו 27 חברות. גיוון זה מעלה שאלות של ייצוג, לגיטימיות ודרכי בניית קונצנזוס. מעצבי אמנת ניס היו מודעים לצורך לטפל גם בהיבטים עקרוניים אלה, ולכן, הכלילו בה התחייבות לכינוס ועידה בין-ממשלתית נוספת, קרוב יותר למועד ההתרחבות.  אותה ועידה הגדירה שתי מטרות הקשורות זו בזו: הגברת הלגיטימיות, היעילות והשקיפות של תהליכי קבלת ההחלטות באיחוד וניסוח חוקה עבור האיחוד האירופי.


סרטונים: ההתרחבות הגדולה מזרחה (חלק 1חלק 2חלק 3)


משבר החובות הלאומיים
סממניה הראשונים של התפשטות המשבר הפיננסי מארצות הברית לאיחוד האירופי היו קריסת מחירי הנדל"ן באירלנד ובספרד בשנת 2008. עם זאת כל עוד שמר האירו על ערך יציב, לא ראו בירידות מחירים אלה תחילתו של משבר כלכלי. בספטמבר 2009 הכריזה ממשלת יוון על הקדמת הבחירות, כדי לזכות מחדש באמון הציבור בהתמודדותה עם קשיים פיננסיים שהמדינה חוותה. הבחירות שהתקיימו באוקטובר הביאו לחילופי שלטון, והממשלה הנכנסת הודיעה מיד עם כניסתה לתפקיד שמצבה התקציבי של יוון חמור בהרבה מכפי שהממשלה היוצאת הודתה לפני הבחירות. עקב כך הורד דירוג האשראי הבין-לאומי של יוון, והריבית על איגרות החוב היווניות זינקה.


סרטונים: ההתרחבות הגדולה מזרחה (חלק 1חלק 2חלק 3)


מסלול בכיוון אחד? הברקזיט
מאז ותמיד הייתה בריטניה חיה ייחודית בתוך האיחוד האירופי, אבל את מה שקרה ביוני 2016 מעתים יוכלו לומר כי חזו. במשאל עם שהיה אמור להיות דרך בה ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון יחזק את שלטונו הצביעו מרבית הבריטים על עזיבת האיחוד האירופי בתהליך שהתחיל לטלטל את בריטניה ואירופה וטרם הסתיים.